<h1>המנהיג הלכ' יו"ט סימן צ"ו</h1>
<h2>דף ו.</h2>
ותנן בסוף יו"ט [ביצה ל"ו ע"ב] אלו שהן משום מצוה אין מקדישין ואין מעריכין וכו', ויש לשאול דאמר ר' אלעזר [שבת ק"נ ע"א] פוסקין צדקה לעניים בשבת, ויש לומר דהתם שאני כדאיתא התם [ביצה ל"ז ע"א] היינו טעמא דאין מקדישין כו' אע"ג דהוא מצוה גזירה משום מקח וממכר וכשכבר יצא ההקדש מרשותו ונכנס לרשות גבוה אין יכול להחליפו ואתי למישרי מקח וממכר, ואפילו הכי אם הקדיש כו' מה שעשה עשוי דתניא בתוספתא [ביצה פ"ד ה"ג] וכולן שעשאן ישראל בין אנוסים בין שוגגים בין מזידים בין מוטעין מה שעשה עשוי בשבת ואין צריך לומר ביום טוב. וכן במעשר תניא [תוספתא תרומות פ"ד ה"א] התורם והמעשר בשבת בין בשוגג בין במזיד וכו', ובפרק שני דיו"ט [ביצה י"ז ע"ב] ובפרק הניזקין [גיטין נ"ג ע"ב] במזיד לא יאכל מהן בשבת, אבל הפוסק צדקה לעניים אפילו אמר סלע זו לעניים מותר להחליפה כדאיתא בפרק הכל מעריכין [ערכין ו' ע"א] אמר ר"נ האומר סלע זו לצדקה מותר לשנותה בין לעצמו בין לאחר ובין אמר זו ובין אמר עלי, וכן אמר רבא [שם] דלא שנא, ותניא כוותיה דרבא נדר צדקה ואין הקדש צדקה מאי קאמר לא נדר צדקה ולא הקדש צדקה אלא לאו הכי קאמר צדקה הרי היא כנדר לבל תאחר ואינה כהקדש דאילו הקדש אסור לאישתמושי ביה ואילו צדקה שרי לאישתמושי ביה, והני מילי עד שלא באת לידי גבאי אבל משבאת לידי גבאי אסור לשנותה. ובפסחים פרק אלו דברים [ס"ו ע"ב] מוקים להא דאין מקדישין בחובות שאין קבוע להם זמן, אבל חובות הקבוע להם זמן מקדישין, וכן הוא בשבת פרק שואל [קמ"ח ע"ב] וכן הוא בירושלמי דפסחים פרק האשה [פ"ח ה"ג] ובפרק בתרא דיו"ט [פ"ה ה"ב]. מגילת סתרים.
